"מָוֶת וְחַיִּים, בְּיַד-לָשׁוֹן;
וְאֹהֲבֶיהָ, יֹאכַל פִּרְיָהּ"
משלי פרק יח
ולאחר שסטרו
כל המילים
ולבם הוסתר,
לקח רוחו מימנה
ועזב.
************
יום
אל יום הולך
והיא בשלה,
מדליקה נרותיה
מביטה בלהבה
מצפה שתכבוש
חרדתה..
ערב
אל ליל פונה
והיא
עונתה קבועה,
מפת שולחנה כבדה
מטיפות שוועתה..
שחר
אל בוקר קורא
והיא
כולה תחינה
מבקשת חיוכו
אל פתח ליבה.
**********
והוא נשמתו עליה
גופו כבול במרחק,
הישוב ?
אין תגובות:
הוסף רשומת תגובה