דיברה אליו, 
עדנתה עמוקה
ידיה לוטפות ליבו
עיניה אומרות שקט.
אומר הוא
להקשיב לה
ופחדו מהתל לו
לחות ידיו טובלת בזיעתו
ולשונו יבשה.
והיא
יודעת סבלו
רוצה להפוך לו סלע
ובנאמנותה
ממשיכה לשלוח מילותיה
אל ימו,
מתיישבת ,
מחכה לחופו.
יום
והוא יבוא.
"... מָה-אָדָם, וַתֵּדָעֵהוּ: בֶּן-אֱנוֹשׁ, וַתְּחַשְּׁבֵהוּ.
אָדָם, לַהֶבֶל דָּמָה; יָמָיו, כְּצֵל עוֹבֵר."
תהילים פרק קמד
אין תגובות:
הוסף רשומת תגובה