יושב לו
אדם זקן
בין חול לגל
ממשמש בידו צדף
ומהרהר לו בימיו.
מושיט אצבע למים
גל מלטפו ברוך
לוחש לו
נסתרות
סיפור חייו.
נותן רגלו לים
מתענג על תחושת
נעוריו
שמש ילדותו משובבת
מתענגת במחשבותיו.
פוקח עיניו למקום
ליבו לצלול,
מימיו מתערבבים
בימיו
והולכים אל הים...
זקן אחד,
אדם,
וסיפור עתיק
של מים.
מוקדש באהבה רבה לסביי המיוחדים ז''ל
"צַדִּיק, כַּתָּמָר יִפְרָח; כְּאֶרֶז בַּלְּבָנוֹן יִשְׂגֶּה.
שְׁתוּלִים, בְּבֵית יְהוָה; בְּחַצְרוֹת אֱלֹהֵינוּ יַפְרִיחוּ.
עוֹד, יְנוּבוּן בְּשֵׂיבָה; דְּשֵׁנִים וְרַעֲנַנִּים יִהְיוּ.
לְהַגִּיד, כִּי-יָשָׁר יְהוָה; צוּרִי, וְלֹא-עלתה (עַוְלָתָה) בּוֹ"
תהילים צב
אין תגובות:
הוסף רשומת תגובה