חוֹקֶרֶת מִשְּׁכָּנָה
מִשַּׁחַר וְעַד שֵׁנָה,
מְאַרְגֶּנֶת וּמְטִיבָה,
וּבְטוֹב לִבָּה,
לוֹגֶמֶת יַיִן
בְּכוֹס עֲדִינָה,
הוֹלֶכֶת
אֶל חַלּוֹנָהּ
נוֹתֶנֶת רֹאשָה בְּיָדֶיהָ
וְעֵינֶיהָ בּוֹרְקוֹת
בְּצִפִיָּה.
יָמִים רַבִּים עוֹד כּוֹסָה בְּיָדָהּ
וְהִנֵּה יוֹם,
נְקִישָׁה קַלָּה
עַל דֶּלֶת,
רִגְּשָׁה לִבָּה
וְיָדְעָה -
עַל הַסַּף
יַעֲמֹד בְּחִירָה.
יָמִים רַבִּים
הֵכִינָה מְקוֹמוֹ
וְהוּא בָּהּ.
"בְּנִי, אִם-חָכַם לִבֶּךָ
יִשְׂמַח לִבִּי גַם-אָנִי"
משלי כג
אין תגובות:
הוסף רשומת תגובה